<h1>רבינו יהונתן מלוניל — סוכה</h1>
<h2>דף כח:</h2>
[סוכה מ"ח ע"א] ניסוך המים שבעה כיצד. בחול, לפי שניסוך המים הלכה למשה מסיני, ויש לו סמך שרמזה משה בתורה, נאמר בשני של קרבנות החג [במדבר כ"ט] ונסכיהם [ובששי] ונסכיה ובשביעי כמשפטם ובכלהו כתיב ונסכה כמשפט מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים. מן השילוח. מעין הוא סמוך לירושלם מחזקת שלשה לוגין דזהו פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש. (רביע) [הגיעו] לשער המים, אחד משערי עזרה נקרא כן על שם שמכניסין בו צלוחית של ניסוך המים בחג. תקעו והריעו ותקעו, ומשום דכתיב [ישעיה י"ב] ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. עלה בכבש, שהיה בדרום של מזבח. ופנה לשמאלו, שהנסכין נעשין בקרן מערבית דרומית, וכשהוא פונה לשמאלו היא שפוגע בה ראשונה. דתנו רבנן בבריתא כל העולין למזבח עולין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב, ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף שרבתה במזבח. והכי פירושא, עולין דרך ימין, כשהוא בראש המזבח פונין לקרן מזרחית דרומית דהינו לימין הכהן העולה, שהכבש בדרומו של מזבח, ומקראי ילפינן לה, דכתיב [יחזקאל מ"ג] ומעלותהו פנות קדים, כלומר, כשתעלו בו תפנו למזרח. ומקיפין ויורדין דרך שמאל, כשהוא בא לירד אינו חוזר על עקיבו, אלא מקיף סביב (למזרח) [למזבח] עד שמגיע לכבש ויורד במערבו של כבש שהיה לשמאלו בעלייתו, והאי דאין חוזרין על העקב דאם כן נמצא מהלך לצד שמאלו שהרי פניו (למזרח) [למזבח] הן, ואינו מחזירה לו אחוריו, ורחמנא אמר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזבח, דנפקא לן מדתני רמי בר יחזקאל, [זבחים ס"ב ע"ב] עומד על שני[ם] עשר בקר ג' פונין (קדמה) [מזרחה] וג' פונים צפונה ושלש פונים ימה וג' פונים נגבה, חוץ מן העולה לג' דברים הנעשין בקרן מערבית דרומית שפונין לשמאל, כשהן בראש המזבח פונין לקרן מערבית דרומית שהוא לשמאל, ואין פונין לימין שיהו מקיפין סביב עד שמגיע לקרן מערבית דרומית. ובשחיטת קדשים [ס"ד ע"א] מפרש טעמא, נסכים שמא יתעשנו בעשן המערכה כשיקיפו סביב יותר ממהלך [מאה] אמה יש [ב]היקיף המזבח ועולת העוף שמא תמות בעשן. וחוזרין על העקב גרסינן, ולא גרסינן ומקיפין על העקב בדרך שעלו בו ואינן מקיפין דכל כמה דמצינן למעוטי בהלוך של שמאל ממעטינן, כשרבה במזרח, מקום עולת העוף על קרן דרומית (ו)מזרחית היא מפני שקרובה לבית הדשן, ששם זורקין מ[ו]ראה ונוצה כדכתיב [ויקרא א'] והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן, ובית [ה]דשן היה [אצל] הכבש במזרח וסמוך לו בג' טפחים ורחוק מן המזבח [כ]עשרים אמה, כדתנן במסכת תמיד [פ"א מ"ד] גבי תור(י)ם את הדשן (וכשתעלה) [וכשעולת] העוף [רבה] במזרח שיש שם כהנים רבים מולקין עולת העוף [באין] ועושין אותה במערבית דרומית אותם שאינם יכולין לעמוד שם.
<h2>דף לג:</h2>
[סוכה מ"ח ע"א] ניסוך המים שבעה כיצד. בחול, לפי שניסוך המים הלכה למשה מסיני, ויש לו סמך שרמזה משה בתורה, נאמר בשני של קרבנות החג [במדבר כ"ט] ונסכיהם [ובששי] ונסכיה ובשביעי כמשפטם ובכלהו כתיב ונסכה כמשפט מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים. מן השילוח. מעין הוא סמוך לירושלם מחזקת שלשה לוגין דזהו פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש. (רביע) [הגיעו] לשער המים, אחד משערי עזרה נקרא כן על שם שמכניסין בו צלוחית של ניסוך המים בחג. תקעו והריעו ותקעו, ומשום דכתיב [ישעיה י"ב] ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. עלה בכבש, שהיה בדרום של מזבח. ופנה לשמאלו, שהנסכין נעשין בקרן מערבית דרומית, וכשהוא פונה לשמאלו היא שפוגע בה ראשונה. דתנו רבנן בבריתא כל העולין למזבח עולין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב, ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף שרבתה במזבח. והכי פירושא, עולין דרך ימין, כשהוא בראש המזבח פונין לקרן מזרחית דרומית דהינו לימין הכהן העולה, שהכבש בדרומו של מזבח, ומקראי ילפינן לה, דכתיב [יחזקאל מ"ג] ומעלותהו פנות קדים, כלומר, כשתעלו בו תפנו למזרח. ומקיפין ויורדין דרך שמאל, כשהוא בא לירד אינו חוזר על עקיבו, אלא מקיף סביב (למזרח) [למזבח] עד שמגיע לכבש ויורד במערבו של כבש שהיה לשמאלו בעלייתו, והאי דאין חוזרין על העקב דאם כן נמצא מהלך לצד שמאלו שהרי פניו (למזרח) [למזבח] הן, ואינו מחזירה לו אחוריו, ורחמנא אמר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזבח, דנפקא לן מדתני רמי בר יחזקאל, [זבחים ס"ב ע"ב] עומד על שני[ם] עשר בקר ג' פונין (קדמה) [מזרחה] וג' פונים צפונה ושלש פונים ימה וג' פונים נגבה, חוץ מן העולה לג' דברים הנעשין בקרן מערבית דרומית שפונין לשמאל, כשהן בראש המזבח פונין לקרן מערבית דרומית שהוא לשמאל, ואין פונין לימין שיהו מקיפין סביב עד שמגיע לקרן מערבית דרומית. ובשחיטת קדשים [ס"ד ע"א] מפרש טעמא, נסכים שמא יתעשנו בעשן המערכה כשיקיפו סביב יותר ממהלך [מאה] אמה יש [ב]היקיף המזבח ועולת העוף שמא תמות בעשן. וחוזרין על העקב גרסינן, ולא גרסינן ומקיפין על העקב בדרך שעלו בו ואינן מקיפין דכל כמה דמצינן למעוטי בהלוך של שמאל ממעטינן, כשרבה במזרח, מקום עולת העוף על קרן דרומית (ו)מזרחית היא מפני שקרובה לבית הדשן, ששם זורקין מ[ו]ראה ונוצה כדכתיב [ויקרא א'] והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן, ובית [ה]דשן היה [אצל] הכבש במזרח וסמוך לו בג' טפחים ורחוק מן המזבח [כ]עשרים אמה, כדתנן במסכת תמיד [פ"א מ"ד] גבי תור(י)ם את הדשן (וכשתעלה) [וכשעולת] העוף [רבה] במזרח שיש שם כהנים רבים מולקין עולת העוף [באין] ועושין אותה במערבית דרומית אותם שאינם יכולין לעמוד שם.
[סוכה נ"ג ע"ב] אין פוחתין מכ"א תקיעות וכו'. עם התרועות שבאמצע קא חשיב. בכל יום היו שם כ"א כיצד ג' לפתיחת שערים, שערי העזרה. תשע לתמיד של שחר, דכשהיו מנסכים את נסכי התמיד הלוים אומרים שיר ושלשה פרקים היו בשיר, שהיו מפסיקין בו ותוקעין הכהנים בחצוצרות ומשתחוים העם, כדתנן במסכת תמיד [פ"ז מ"ג], הגיעו לפרק תקעו והשתחוה העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה, ובכל תקיעה היתה תרועה באמצע ופשוטה לפניה ולאחריה. ותשע אחרים לתמיד של בין הערבים. ובמוספין, ביום שיש בו מוספין [מוסיפין] עוד תשע לשיר של מוספין, בערב שבת וכו' ג' להבטיל את העם מן המלאכה, כדמפורש בפרק במה מדליקין [ל"ה ע"ב]. וג' להבדיל מן הקדש לחול, כשקדש היום, להודיע שחשיכ(ם)[ה] ויש מעתה ואילך חיוב סקילה במלאכה. ובערב שבת וכו' שלש לפתיחת שערים, כמו בכל (ה)יום ושבעה שערים היו בעזרה. שלש לשער העליון, דאמרינן לעיל קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו. שלש לשער התחתון, דאמ' לעיל [נ"א ע"ב] הגיעו לעזרה תקעו הריעו ותקעו, והיו מאריכין בהם עד שהגיעו לשער המזרח, והוא שער התחתון. ובגמרא פריך, אמאי לא חשיב ג' כשהגיעו למעלה עשירית, ומוקים לה בתנאי, דאיכא תנא דקא חשיב ג' [ע]ל גבי (המזרח) [המזבח] במקום מעלה עשירית. ג' למילוי המים, לאחר שמלאום ישבו ובאו להם לעזרה דרך שער המים, דתנן לעיל בפרק לולב וערבה [מ"ח ע"ב] הגיעו לשער המים תקעו הריעו ותקעו. ושלש על גבי המזבח, כשזוקפין את הערבה בצידי המזבח, כדתנן בפרק לולב וערבה [מ"ה ע"א] וזקפום בצידי המזבח תקעו הריעו ותקעו.
